ספירת ה-NLI (עשר רשומות בארכיון בית ביאליק) היא החזקה דיגיטלית חלקית, לא המספר האמיתי. במהדורת לחובר לבדה מופיעים יותר מכתבים מביאליק אל אז"ר, ופערים גדולים מול ה-NLI כבר בשנים הראשונות: בתרס"ד (1904) ארבעה מכתבים בדפוס (קו, קח, קיא, קטו) מול אחד ב-NLI; בתרס"ה (1905) ארבעה בדפוס (קסא, קסט, קעד, קעה) מול שניים ב-NLI. כלומר ההתכתבות הממשית ענפה הרבה יותר מן הקטלוג הדיגיטלי, והטקסט המלא של רובה כבר פתוח לקריאה.
המכתבים מציירים יחס עבודה רצוף באודסה של 1904–1908: ביאליק כעורך החלק היפה של "השִׁלֹח" ומנהל הוצאת "מוריה", ואז"ר כסופר ותיק השולח ספורים, מבקש לפרסם, ומחבר ספרי לימוד. שלושה צירים חוזרים:
אז"ר חיבר ספר לימוד "תולדות הספרות העברית" לבני הנעורים, ומערכת "מוריה" בראשות ביאליק ערכה אותו, הוסיפה בו פרקים משלה, והדפיסה אותו (תרס"ו). זהו תיעוד ראשוני לשיתוף הפעולה שנרשם קודם רק כאנקדוטה. במכתב ד' אב תרס"ו מתאר ביאליק את משלוח החוברת הראשונה המודפסת:
"הננו שולחים אליך היום… את החוברת הראשונה של ספרך 'תולדות הספרות העברית'… מחיר החוברת הראשונה יהא 20 קופ'… המלים 'בהשתתפות מערכת מוריה' שע"ג המעטפה, לא באו אלא בשביל ההוספות הרבות שנכתבו בחוברת זו על ידינו… העיקר שתשתדל לעשות את כל הספר מוצק אחד ולא שברים שברים." ביאליק אל א"ז רבינוביץ, אודסה, ד' אב תרס"ו (13.7.1906). אגרות ביאליק, כרך ב'.
הערת לחובר מפרטת מה בדיוק הוסיף ביאליק: "מעשה יוסף בתורה וציור פרצופיהם של משה, שאול ודוד בתנ"ך, וכן תיאור ספר מלכים".
אז"ר שלח ל"השלח" ציורים קצרים, וביאליק שב ומצא אותם קטנים מדי לירחון, יפים ל"הצופה", לא ל"השלח". בה בעת הוא מפציר בו לשלוח "דבר גדול ויפה". מכתב א' אדר א' תרס"ה:
"ציורך הקטן, קטן הוא יותר מדי בשביל 'השלח', וגם מצד תכנו אינו אלא פיליטון נאה ל'הצופה'… והנני מחכה 'לדבר' גדול ויפה ממך." ביאליק אל א"ז רבינוביץ, אודסה, א' אדר א' תרס"ה (24.1.1905). אגרות ביאליק, כרך א' (מכתב קסא).
באביב תרס"ה ביאליק מזמין את אז"ר לעלות לאודסה עם כתבי־ידו ולהצטרף לעבודת "מוריה", לא בכספו אלא בעבודתו:
"מוטב לך ולנו שתבוא לכאן ותביא עמך את כתבי היד. בכל לב נְשַׁתף אותך עמנו בעבודתנו, בכספך אין לנו צורך, כי עובד כמוך יביא תועלת לנו ולמוריה." ביאליק אל א"ז רבינוביץ, אודסה, כ"ב אייר תרס"ה (14.5.1905). אגרות ביאליק, כרך א' (מכתב קעה).
אז"ר הציע להחזיק את הספרות העברית באמצעות אגודות של מניות; ביאליק דחה זאת בתוקף, ובדבריו מהדהדת תפיסתו על הספרות כקרבן וכנחמה אחרונה:
"אוי לספרות שהיא מתקיימת בכך… אין לנו שיור אלא זו. אין לנו כלום, כלום, בלא זו." ביאליק אל א"ז רבינוביץ, א' אדר א' תרס"ה (מכתב קסא); ובדומה במכתב כ"ב אדר א' תרס"ה (מכתב קסט).
לכל שורה: תאריך כתב־היד בארכיון בית ביאליק, מספר המכתב במהדורת לחובר (כשזוהה), קישור לטקסט המלא, ותמצית התוכן. NLI = מקור כתב יד בן־יהודה = טקסט מלא
| תאריך | לחובר | תוכן בתמצית | טקסט |
|---|---|---|---|
| א' אדר א' תרס"ה (24.1.1905) | קסא | הציור קטן מדי ל"השלח"; דחיית רעיון המניות; "אין לנו שיור אלא זו" | כרך א' ↗ |
| כ"ב אדר א' תרס"ה (14.2.1905) | קסט | תודה על ספרו (מתנה); שוב נגד המניות; על "תולדות ישראל", ידון ב"מוריה" | כרך א' ↗ |
| י"ב אייר תרס"ה (4.5.1905) NLI | קעד | שואל על התקדמות עבודתו ל"מוריה", בייחוד "תולדות הספרות"; הפיליטון "לאקשען" ללרנר | כרך א' ↗ |
| כ"ב אייר תרס"ה (14.5.1905) NLI | קעה | הזמנה לבוא לאודסה עם כתבי היד ולהצטרף ל"מוריה" | כרך א' ↗ |
| ~כסלו תרס"ו (ללא תאריך) | (תרס"ו) | עריכת "תולדות הספרות" מתנהלת לאט בשל הפרעות ושוק הספרים; שאלה על שלומו בא"י | כרך ב' ↗ |
| י"ח תמוז תרס"ו NLI | , | רשום ב-NLI; טרם הוצלב בוודאות לטקסט מודפס | , |
| ד' אב תרס"ו (13.7.1906) NLI | (תרס"ו) | משלוח כת"י "תולדות ישראל" + החוברת הראשונה המודפסת של "תולדות הספרות העברית" | כרך ב' ↗ |
| י"א/י' טבת תרס"ז (דצמ' 1906) NLI | רח | הזמנה לכתוב ל"השלח" המתחדש; הפרקים החדשים "יפים מחבריהם"; הכנה לדפוס | כרך ב' ↗ |
| י"ד אדר תרס"ז (15.2.1907) NLI | רטז | קיבל את ספורו (יבוא בחוברת ג'); ימשיכו להדפיס "תולדות הספרות"; שטיינברג ישלח ספורי ילדים | כרך ב' ↗ |
| י"ד סיון תרס"ז (14.5.1907) | רכד | אישור קבלת כת"י (על משלי, איוב); הדפסת חיבורו תיגש בתחילת החורף | כרך ב' ↗ |
האשכול נכתב על רקע פרעות אודסה (אוקטובר 1905), והדבר ניכר במכתבים. במכתב (ללא תאריך, סוף תרס"ה/תחילת תרס"ו) מסביר ביאליק מדוע עריכת ספרו של אז"ר מתעכבת:
"בעריכת ספרך תולדות הספרות אנו עוסקים ועוסקים, אלא שהמלאכה קשה ומרובה, ולפיכך היא מתנהלת בכבדות ובעצלתים, ומפני ששוק הספרים ג"כ 'מתנהל בעצלתים' בימי מהומה אלו, ממילא אין סבה לזריזות מיוחדת." ביאליק אל א"ז רבינוביץ, אודסה, סמוך לפרעות (תרס"ו). אגרות ביאליק, כרך ב'.
באותה תקופה ממש עלה אז"ר לארץ ישראל, דרך אודסה, יחד עם המורה והסופר י' יחיאלי (הערת לחובר). את רגע הפרידה מתעד ביאליק במכתב לש' בן־ציון (גוטמן): הוא ורבניצקי הלכו אל חוף אודסה לשלח את אז"ר, אך "קרנו מכשול":
"ושלום לידידנו היקר והחביב הר' א"ז רבינוביץ. בלכתי עם רבניצקי אל החוף לשלח אותו ואת יחיאלי, קרנו מכשול, ולצערנו לא יכלנו לנשק לו ולברכו. צער גדול נצטערנו באותו היום." ביאליק אל ש' בן־ציון, אודסה, כסלו תרס"ו (סוף 1905). אגרות ביאליק, כרך ב', אזכור עקיף של אז"ר.
זהו עוגן ראשוני לעיתוי עלייתו של אז"ר (סוף 1905, דרך אודסה, עם יחיאלי), ועדות אנושית נדירה לפרידה.
מסמכי האתר (לפי תדהר) רושמים את עליית אז"ר ב-1906. המקורות הראשוניים כאן ממקמים את היציאה מאודסה בכסלו תרס"ו, מכתב ביאליק לש' בן־ציון מ-29.11.1905 והערת לחובר ("עזב אז את רוסיה ויצא לא"י דרך אודסה"). יישוב סביר: יצא מאודסה בסוף 1905 והשתקע בא"י ב-1906 (הפלגה בים והתאקלמות). שתי הגרסאות נשמרות, ראו מסמך היסוד.
המכתב "בעניין הדפסת ספרו של אז"ר" (העתק, ללא תאריך ונמען, [ככל הנראה 1924–1934], סימול IL-BIAL-92511) אינו חלק מאשכול 1904–1908 שלעיל, ואינו במהדורת לחובר שנסרקה כאן. תיאור הקטלוג: ביאליק מפציר במנהל דפוס להזדרז בהדפסת ספרו של אז"ר. תוכנו המלא עדיין ברמת קטלוג בלבד, נתיב המשך לתעתוק. רשומה ב-NLI ↗
ביאליק ייסד את הוצאת "דביר" (1921) והיה דמות המפתח בה. המכתב מראה אותו לוחץ על מנהל דפוס להזדרז בהדפסת ספר של אז"ר, בדיוק תפקידו של ראש "דביר" מול בית הדפוס. המועמד התואם ביותר: תרגום אז"ר ל"אגדות התנאים והאמוראים" של ו' באכר, מפעל ענק רב־כרכי (עד 12 כרכים), שראשיתו בהוצאת "דביר", ברלין, תרפ"ב/1922. שלושה נימוקים: (א) "דביר" = הוצאת ביאליק, ולכן הוא הדוחק את הדפוס; (ב) פרויקט מדעי רב־כרכי מודפס לאט לאורך שנים, בדיוק מה שמוליד מכתב "להזדרז", ותואם לתיארוך [1924–1934]: ציר ההדפסה של דביר משתרע 1922–1938 (ברלין→ת"א; תרפ"ב, תרפ"ה, תרפ"ו, תרפ"ח … והוצאת "אגדות אמוראי א"י" הושלמה בת"א תרצ"ח/1938), כך שהכרכים המאוחרים היו בהדפסה לאורך כל החלון, בדיוק כשביאליק (ראש דביר עד מותו ב-1934) דוחק את הדפוס; (ג) תרגום באכר תואר כ"יהלום שבכתר" של עבודת אז"ר (ראו "ביבליוגרפיה").
זוהי השערה מנומקת, לא ודאות. "ספרו של אז"ר" עשוי לציין גם חיבור מקורי; המכתב אינו מתוארך וללא נמען, ולכן הזיהוי טעון אישור, מגוף המכתב עצמו, או ממאמרו של שמואל אבנרי, "ביאליק ואז"ר: סיפורם של מו"ל ונימו"ל" ("הארץ", 13.12.2013), העוסק ישירות ב"סיפורם של מו"ל". (ניסיון לקרוא את שם הספר בסריקת המכתב ב-NLI לא צלח, מציג המסמכים אינו נטען בכלי; מאמר אבנרי חסום בתשלום.) אך ציר ההדפסה 1922–1938 מחזק מאוד את ההשערה. אזהרת זיהוי: ה"רבינוביץ" שביאליק הציע לו לנהל את "דביר" (ושניהל את הוצאת "עינות") הוא יעקב רבינוביץ, לא אז"ר. במעגל ביאליק כמה רבינוביצ'ים (שפ"ר = שאול פנחס; יעקב; אז"ר), אין לערבב.
שני נתיבים בשלים, שניהם בפרויקט בן־יהודה (נחלת הכלל, טקסט מלא):