ארכיונו האישי של אז"ר שמור במכון "גנזים" (אגודת הסופרים), והונגש דיגיטלית בשיתוף הספרייה הלאומית, אגף היהדאיקה בספריית הרווארד ומשרד המורשת. הוא כולל מדור כתבי־יד ומדור מכתבים. NLI ARCHIVE / גנזים
עשרה מכתבים בכתב ידו, שבע גלויות ועוד, אל החוקר והסופר אברהם כהנא (בז'יטומיר ובקייב), שנכתבו בחלון שמשני צדי עלייתו: מפולטבה ומיפו. הם עוסקים בספרות, מכירת והפצת ספרים, שכר־סופרים, ביאור המקרא, ועניינים אישיים ומאורעות התקופה.
על תכניתו לעלות, כותב אז"ר שבכוונתו לעלות "ולהתעסק שם רק בעבודת הספרות". ובגלויה שנשלחה אחרי פוגרום ז'יטומיר (בעקבות מהפכת 1905; ראו "מהפכה ופוגרומים"), שורה נוקבת:
"שמעתי על ההרג שהיה במקום מושבך… ע"ד שלומך אינני שואל, כי ידעתי, כי אין שלום לנו בכל הארץ הזאת העקובה מדם." אז"ר אל אברהם כהנא, ~1905, קטלוג קדם, מכירה 80 (29.6.2021), פריט 217 (מקור: אוסף בן־ציון כהנא).
ובמכתב ארוך משלהי 1906, לאחר עלייתו, עדות אישית זוהרת על שמחת העלייה:
"אנכי ידידי מְאֻשָּׁר באמת מזה שזכיתי להתישב בארץ אבותינו. פה אינני חש כל עבדות מוסרית. יהודי אני ובתוך עמי אני יושב… ילדי הקטנים מתחנכים בסביבה עברית, מדברים עברית… ב"ה אני ובני ביתי כֻּלָּם שבעים, ועשיר לא הייתי גם ברוסיה." שם.
ומכאן הוא קורא לכהנא לעלות אף הוא, בנימוק ציוני־מעשי מובהק:
"ואם חכם שומע לעצה אתה, בוא גם אתה הנה. לאיש חכם כמוך בודאי טוב לשבת בטבור של היהדות… ארץ ישראל צריכה מאד לאנשים חכמים. 'משכילים' אמנם יש לנו די והותר אבל חכמים מומחים 'פאך לייטע' מספרם מוגבל מאד." שם. (השוו "החלוץ והעלייה" ו"תורה ומלאכה".)
מכתב מאוחר, מתרע"ח, ממוען לנחום אתרוג, ובו נדון שכר־סופרים, וברכה האופיינית לאז"ר:
"את מכתבך… קבלתי, והנני מברכו בכל לב שיוכל להקדיש עתו רק לתורה ועבודה, מתוך שלוה ובריאות הגוף." אז"ר אל נחום אתרוג, תרע"ח/1918, חתום "א. ז. רבינוביץ", קטלוג קדם, מכירה 9 (17.3.2010), פריט 472.
המכתבים מאששים בכתב ידו את מה שאז"ר הטיף בדפוס: שמחת העלייה ("אינני חש כל עבדות מוסרית"), חינוך עברי לילדים, הסתפקות במועט ("שבעים, ועשיר לא הייתי"), והטפה לעלייה, ובמיוחד הצורך ב"חכמים מומחים", לא רק "משכילים". וברכתו הקבועה: "תורה ועבודה".