הערך על אז"ר באנציקלופדיה היהודית הרוסית (РЕЭ) פותח בדיוק בנקודה שהעסיקה את המאגר:
«РАБИНОВИЧ Александр-Зискинд (1854, Ляды Горецкого у. Могилевской губ., 1945, Тель-Авив)»
= "רבינוביץ אלכסנדר־זיסקינד (1854, לאדי, מחוז גורקי, פלך מוהילב, 1945, תל אביב)".
מקור רוסי בלתי־תלוי נוקב במדויק ב"מחוז גורקי, פלך מוהילב", בדיוק כהכרעת "סבב הארכיונים", וכמחוז של רשומת הגיוס 1875 ("Gorki district"). שלושה ערוצים נפרדים (זכרונות אז"ר, רשומת הגיוס, אנציקלופדיה רוסית) מתכנסים לאותו מיקום מנהלי. РЕЭ אישוש גבוה
המקורות הגאוגרפיים בקירילית מאשרים פרט אחר פרט את תיאורו של אז"ר בפרק "לאדי":
| אז"ר כתב | המקור הרוסי |
|---|---|
| "על נהר מיריאה" | לאדי על הגדה המערבית של נהר מֵרֵיָה (Мерея), לאורך "הדרך הסמולנסקית הישנה" |
| "על הספָר בין פלך מוהילוב לפלך סמולנסק… בקצה תחום־המושב" | נהר מרֵיה היה הגבול; לאדי "בקצה תחום המושב", שם עוד הותר ליהודים לשבת ולסחור |
| פרנסה ממסחר האיכרים; האב גובה־חובות בכפרים | לאדי נודעה בירידים ובזארים עצומים שאליהם נהרו איכרים ממחוזות סמולנסק ומוהילב |
| "עיירה יהודית" | 1910: 5,854 תושבים, מהם 4,704 יהודים (~80%) |
הערכים הרוסיים מוסיפים קו־זמן עקבי: סיפורו הראשון פורסם ב-1882 בכתב־העת הרוסי "Сын Отечества" (בן המולדת); מ-1882 במוסקבה; ב-1888 עבר לפולטבה ולימד בתלמוד־תורה; ציר לקונגרס הציוני הראשון (1897); וב-1906 השתקע בארץ ישראל.
יש שונוּת בין המקורות בנוגע ל"ראשון": הערך הרוסי נוקב ב"Сын Отечества", 1882; ואילו האוטוביוגרפיה של אז"ר נוקבת ב"Русский Еврей" כמאמרו הרוסי הראשון, ופרק הזיכרונות מתארך את בכורתו העברית לתרמ"ט/1889 ("שיחת מלמד" ב"המליץ"). אין סתירה מהותית, כולם מצביעים על תחילת דרך בעיתונות הרוסית בראשית שנות ה-80 ובכורה עברית ב-1889; ההבדל הוא איזה פרסום נחשב "הראשון". לאימות מול ביבליוגרפיה.
לעניין שנת העלייה: המקור הרוסי נוקב ב-1906, תואם לתדהר, ועקבי עם היישוב שהוצע במאגר (יצא מאודסה בסוף 1905, השתקע בא"י ב-1906; ראו "מכתבי ביאליק", סתירת שנת העלייה).
סבתו של אז"ר, צירלי, נכנסה לחדרו של "האדמו"ר ר' זלמן (בן ה'צמח צדק')" שבא לשכון בלאדי (ראו "אוטוביוגרפיה" §ח). המקורות הקיריליים מזהים אותו במדויק:
בנו של ה"צמח צדק", שנעשה לאדמו"ר בלאדי (מקום מושבו לשעבר של מייסד חב"ד) וייסד את "ענף ליאדי" (Лядская ветвь) של חב"ד. יורשו, ר' יצחק דב בער שניאורסון (1826–1910, "סידור מהרי"ד"), היה האחרון בענף, ואחריו נספג הענף בליובאוויטש. אז"ר (יליד 1854) גדל אפוא בלאדי בה ישבה חצר אדמו"רים פעילה עד 1880. eleven · ויקיפדיה רוסית
זה מזהה את האדמו"ר שבסיפור הסבתא, ומחזק ממקור עצמאי את מסקנת "שורשים העתיקים": הקשר בין משפחת אז"ר לחב"ד שבלאדי הוא קהילתי (חצר חב"ד מקומית שבה היו מעורים), ולא קשר־דם לשושלת האדמו"רים.
כדי לדעת מי היה אבי ר' ניסן, אבי צירלי, או קדמוני קו ברוק, דרוש סוג רשומה אחד: רשימות הרוויזיה (ревизские сказки) של הקהילה היהודית בלאדי. כל גבר יהודי רשום בהן עם שם אביו (פטרונים), ולכן הרוויזיות של 1834 / 1850 / 1858, שבהן ר' ניסן (שמת 1866) עדיין חי ורשום, אמורות לנקוב בשם אביו.
| רשומה | היכן / סטטוס |
|---|---|
| 1858, רוויזיית יהודי לאדי (Евреи м. Ляды), מחוז גורקי | NIAB, פונד 2151, אופיס 1, תיק 154, אומת מהאינדקס הרשמי של ארכיון בלארוס. כאן אמור להיות רשום ר' ניסן עם שם אביו (חי ב-1858, מת 1866), ובמשק צבי הירש גם אז"ר בן ~4. הפניה מדויקת |
| 1874–1877, רוויזיית יהודי לאדי (Лядненск. е.о.) | NIAB, פונד 2151, אופיס 1, תיק 99, אומת מהאינדקס הרשמי. מאוחרת לניסן, אך מתעדת את צאצאיו. (להצלבה: יהודי גורקי 1858 = ф.2151/1/152; דוברובנה = д.153.) |
| קו ברוק (צד האם) | טעון איתור הקהילה/העיר של משפחת ברוק תחילה (ייתכן שאינה לאדי), ואז הרוויזיה שלה. לא מאותר |
שמותיהם של אבי ר' ניסן, אבי צירלי וקדמוני ברוק אינם זמינים במקורות המקוונים (אנציקלופדיות, ויקיפדיה, חיפוש כללי). הם מצויים אך ורק ברשומות הרוויזיה הפיזיות שב-NIAB, שאינן ניתנות לחיפוש־טקסט חופשי. לא הומצאו שמות. הצעד הריאלי: פנייה אלקטרונית ל-NIAB (archives.gov.by/request) עבור רוויזיות לאדי 1834/1850/1858, או דרך פורום "Еврейские корни" (j-roots.info, שרשורי "Горки и Горецкий уезд" ו"Ляды") שבו לעיתים מתפרסמים תמציות. זה מחדד מאוד את נתיב ה-NIAB: לא "פונד 3410 כללי" אלא פונד 2151, אופיס 1, תיק 154 (רוויזיית יהודי לאדי 1858), התיק הבודד שבו רשום אבי ר' ניסן.