אסופת החסידות: חב"ד, טולסטוי ושמחה

א העבודה: טולסטוי בלבוש חסידי

הפרק "העבודה והאהבה" הוא, במפורש, פתגמים "מספר מחזור הקריאה של ל. נ. טולסטוי", שאז"ר שיבץ בלקט החסידי. זוהי תמצית דת העבודה שלו:

"השתחררות מעבודה – חטא ופשע… אי אפשר שיהיה רגש דתי אמתי או מוסר טהור בלב אלה שאינם מתפרנסים מיגיע כפיהם… השמחה האמתית והטהורה היא המנוחה אחר העבודה." אז"ר (מטולסטוי), "העבודה והאהבה", "שושן חסידים"; פרויקט בן־יהודה.

וגם עקרון האחדות: "אנו חייבים לבקש לא מה שמבדיל בינינו ובין חברינו, אלא מה שמקשר אותנו יחד". כך מחבר אז"ר בגלוי בין טולסטוי לבין הקבוצה החסידית (ראו "גורדון", "אז"ר ותנועת העבודה").

ב נגד העצבות (ר' אהרן מקרלין)

הפרק "עצבות ומרירות" (מתורת ר' אהרן מקרלין) מנסח את האתוס החסידי נגד המרה השחורה, שהיה גם שלו:

ג פתגמי חסידים: מוסר אז"ר בזעיר אנפין

בפתגמים שבחר ("מעולם השמחה") מהדהדת כל משנתו, מוסר, אור, אחדות ואי־אלימות:

• "חכמה בלי טובת לב היא מרמה ובגד."
• "אל כל מקום שיהודי נכנס – אור נכנס עמו."
• "יש אידיאות בעולם שנושאות עליהן שלט של אהבה והן מביאות את האדם לידי פירוד, שנאה ומלחמות דמים."
• "הזהר מויכוח… הדעות הן כמו מסמרים. כל מה שאתה מוסיף להקיש עליהם הם מוסיפים להכנס לעומק."
• "ורק המעשים הטובים שאדם עושה בכל יום הם נותנים חיי-עד לכל הימים."

הוא פותח בסיפור ר' זוסיא מאניפולי, שאליו נשלח חסיד המתלונן על צרותיו, וזושא משיב: "מעולם לא ידעתי מה המה חיים רעים".