תדהר מתעד את היקף עבודתו: "תרגם מהספרות הרוסית ספורי קורולנקו, דוסטויבסקי וטולסטוי. תרגם זכרונות וירה פיגנר ושל המהפכן גרשוני" (כתבי המהפכנות הרוסית, עדות לזיקתו הסוציאלית). וכתב ספרים על רוסו ועל טולסטוי. תדהר, "חלוצי הישוב ובוניו", א', עמ' 254
אהבתו הגדולה היתה לוולדימיר קורולנקו, הריאליסט ההומני (אז"ר תרגם את "בלי לשון"). דבריו על קורולנקו, מעידים, כדברי שטרייט, על אז"ר עצמו:
"בספוריו ובמאמריו בולטת תמיד אהבתו לאדם, אהבה חמה ועדינה… שונא את העוקצים הדוקרים כקוצים, ומתרחק מכל התרגשות יתרה… לא בקרדומות ולא במפצים הוא נותץ את מבצרם, אלא בלשון רכה משמן." אז"ר על קורולנקו, מצוטט אצל שלום שטרייט (תרצ"ד), שמעיר: "דברים אלה אפשר לאמרם אף ביחס לאז"ר גופא, מעין דברים אבטוביוגרפיים" (ראו "אז"ר בעיני בן־דורו"). read/31321.
טולסטוי לא היה רק מתורגם אלא שורש רוחני: דרך תלמידו פיינרמן בפולטבה ספג אז"ר ש"העבודה הפשוטה הכשרה היתה… לדבר שבקדושה" (ראו "תורה ומלאכה" ו"ברוסיה, בריינין, טולסטוי"). וכתיבת הביוגרפיה "חיי ליב ניקולייביץ טולסטוי" (תרפ"ד) היא המשך ישיר לאותה זיקה, מורה־החיים שעיצב את משנת העבודה והמוסר שלו.
אז"ר לא בחר את הסופרים הרוסיים באקראי: קורולנקו (אהבת אדם עדינה), טולסטוי (העבודה והמוסר), וזכרונות המהפכנים (פיגנר, גרשוני, מסירות וצדק חברתי). שלושתם פנים של אותה נפש, ריאליזם הומני, מצפון חברתי, ואי־אלימות. אותו "מבריח מן הקצה אל הקצה" שאיחה אגדה עם מהפכה.