קטע ארכיון שבמרכזו אז"ר עצמו, מצולם בתקריב בעודו מדבר. התיאור הרשמי של הארכיון: "הסופר והעורך אלכסנדר זיסקינד ריבנוביץ' מדבר בתמונת תקריב."
מקור ראשוני · ארכיון הסרטים קישור: jfc.org.il/news_journal/27109-2/93555-2/
אז"ר נולד ב-1854, שנים לפני המצאת הקולנוע. תיעוד חזותי שלו, ובוודאי תיעוד שבו הוא מדבר, הוא נדיר ביותר. זהו, ככל הידוע, התיעוד הקולנועי היחיד של דמותו. בעוד כל שאר המאגר מבוסס על טקסט (שלו, או על אודותיו), כאן ניתן לראות את האיש עצמו, בן 81 בעת הצילום, נע ומדבר.
קטע יומן נפרד, באורך כ-5 דקות, המתעד את תערוכת ימי ביאליק שנה לאחר מות המשורר (ביאליק נפטר ביולי 1934). אז"ר נכלל בקטע זה, לפי התיעוד, בעת אמירת קדיש. הקשר עמוק: אז"ר וביאליק היו עמיתים ומכרים (ביאליק כתב פרקים לספר שאז"ר ערך, תרס"ו; ראו מסמך "ביקורת והתקבלות").
מקור ראשוני · ארכיון הסרטים קישור: jfc.org.il/news_journal/27119-2/97297-2/
פרטי הסרטון הראשון (אז"ר בתקריב) מאומתים במלואם מאתר הארכיון. לגבי השני, קיומו, השנה, הבמאי והאורך מאומתים; פרט אמירת הקדיש דווח אך טרם אומת בצפייה ישירה בקטע. לאימות מלא נדרשת צפייה בקטע עצמו באתר הארכיון (ייתכן שדורש הרשמה).
נתן אקסלרוד (1905–1987) היה מחלוצי הקולנוע העברי בארץ ישראל ומייסד "יומני כרמל", סדרת יומני חדשות קולנועיים שתיעדו את החיים בארץ מאמצע שנות ה-20. שני הקטעים שבהם מופיע אז"ר הם חלק מאוסף זה, שהוא אחד המקורות החזותיים החשובים ביותר לתיעוד היישוב העברי בתקופת המנדט. עצם הופעתו של אז"ר ביומן, לצד אישים כי.ח. רבניצקי (שגם יום הולדתו ה-75 תועד באותו אוסף, 1935), מעידה על מעמדו כדמות ציבורית מוכרת.
שני קטעי הסרט הללו הם הפריט הנדיר ביותר במאגר, לא משום שהם חושפים עובדה חדשה על חיי אז"ר, אלא משום שהם מאפשרים לראות את האיש עצמו, לא רק לקרוא עליו. עבור דמות שנולדה ב-1854, בעולם שקדם לקולנוע, תיעוד חזותי-קולי הוא חלון יוצא דופן.