אז"ר פותח בשורש המאשש את מסמך השושלת:
"בשנת תקצ״ה, שנת הבהלה, השתדך אבי הסבא שלי (מצד אמי) ר׳ אלכסנדר זיסקינד ב[ן] רבי מאיר ברוק מלאדי עם תקיף העיריה ר׳ משה מרקוביץ, המכונה משה׳קה חימינואר (על שמו נקרא גם בית הכנסת בלאדי, חימינואר)." אז"ר, "הדוד ר' יצחק", "פרקי זכרונות"; פרויקט בן־יהודה.
השם ר' אלכסנדר זיסקינד בן ר' מאיר ברוק מלאדי, האב־קדמון שעל שמו נקרא אז"ר, מצד האם, מאושש כאן ממקור ראשון, בהתאמה למסמך "שושלת אז"ר". כן מתועד קשר נישואין עם משפחת מרקוביץ ("חימינואר"), תקיפי לאדי.
אז"ר מתאר נישואי ילדים, רבקה (בת 11, מצד ברוק) ולייב (בן 13, בן ר' משה מרקוביץ), שהושאו "במצות אבותיהם" בשל "הבהלה": חשש מגזרה שילדים לא־נשואים יילקחו לצבא, "ושהמיטה אסונות רבים על היהודים".
סכסוך (כנראה על כבוד בבית הכנסת) הביא את ר' משה לצוות על בנו לגרש את רבקה; הגט סודר בידי המו"ץ ר' ליפא ("נזכר בקונטרס אחרון בשולחן ערוך של האדמו"ר מלאדי", חיבור חב"די). רבקה סירבה לשוב לבעלה, ונישאה לר' יצחק רוזנפלד. וכאן עדות אנושית נדירה:
"כשנודע לו מצב אשתו הגרושה נכרמו רחמיו, והיה שולח לה מדי שבוע בשבוע, בכל יום חמישי, ביד הנאמן שלו עשרה רובל למחיתה, ואת זה עשה במשך שמונה עשרה שנה. הוא לא ראה את פניה והיא לא ראתה את פניו…" שם (על לייב מרקוביץ, בעלה הראשון, שתמך ברבקה בעילום שם בעת שבעלה השני היה בחו"ל).
"הדוד ר' יצחק" עצמו, ר' יצחק רוזנפלד, בן ר' שמואל רוזנפלד (מחבר "משפחת סופרים"), היה "תורני וחכם ועסק במסחר" בוויטבסק. אז"ר מתאר תרמית פיננסית: ר' יצחק ניצל בנק ממשלתי בקיוב (ערבות 30,000 רובל דרך "סוחר" מדומה), הפסיד הכל וברח לחו"ל ל-18 שנה, עד חנינה. בשובו סירבה רבקה לחדש את הנישואין, בכבוד:
"אתה באת כעבור שמונה עשרה שנה; ימי הפריחה שלנו פרחו ואינם… אתה אב לבני. תוכל להשתעשע עמהם… אבל דע לך כי אנכי לא אשתך ואתה לא בעלי." שם.
"אנכי עוד הכרתי את דודי רבי יצחק. הוא היה אחר כך לקבלן בבנייני הרכבת סמוך לחרקוב, ולו אני חייב תודה שעזר לי להעתיק את מגורי מבילוגראד לפולטבה." שם.
הדוד ר' יצחק סייע לאז"ר לעבור מבילגורוד (פלך קורסק, שם לימד את אליעזר מרגולין; ראו "הגדוד העברי הראשון") לפולטבה, תחנה מרכזית בחייו. כך נקשר קו האם ישירות לנתיב חייו של אז"ר.
ר' יצחק רוזנפלד שכאן (סוחר → קבלן רכבת) אינו זהה ל"דודי ר' יצחק" התלמיד־חכם ה"מתנגד" שב"במחיצת חסידים", זה שכובד בכיסא שני בשולחן האדמו"ר. כנראה שני דודים שונים בשם יצחק (שם משפחה, מקצוע ואופי נבדלים). מובחן כאן כדי לא לערבב זהויות.