על המאגר. כל פרט נושא מקור ודירוג מהימנות. עובדות בלבד, ללא השערות; פערים מסומנים "לא מתועד"; קשרי דם וקשרי נישואין מובחנים; סתירות מוצגות משני הצדדים.
1 חיים
קורות חייו ממקור ראשון: מלאדי, דרך רוסיה, עד הארץ.
סקירהקו הזמן: חייו ופועלו
תצוגה ויזואלית: מלאדי 1854 עד ת"א 1945, תחנות־מפתח מאומתות, עם קישור למסמך לכל תחנה.
האיש: העמקה
דת, הנידוי בצפת, הביקורת החברתית, ומה שאחרים כתבו עליו.
חדשאוטוביוגרפיה: מפיו
"תולדות חייו כתובות בידי עצמו" (תרס"ז): אישוש המוצא ושמות ההורים, ואזהרתו שהביוגרפיות עליו אינן מדויקות.
חדשלאדי וחב"ד: עולם הילדות
אישוש מקום ושנת הלידה; הזיקה החב"דית של המשפחה; הדוד ר' יצחק ה"מתנגד".
חדשלאדי: חסידות, ציון וחמלה
ר"ה החב"די וקריאה פרוטו־ציונית של התפילה; והרגע המכונן של התעוררות החמלה ("דודי ברה").
חדש"ראש־השנה בלאדי": מחסידות לציונות
זיכרון ילדות רך מעיירת מולדתו: ר"ה כימי שמחה ודביקות, והחסידות כעוגן הצלה, ובתוך תפילת החזן אז"ר קורא את משנתו הציונית: הגלות כקלקול סדר הטבע, השיבה לאדמה כמלכות שמים.
חדש"מחלוקת לשם שמים": מלחמת הנוסח בלאדי
זיכרון ילדות אירוני: ריב על שינוי נוסח התפילה (אשכנז→חב"ד) שמשפחת אז"ר עצמה הציתה, והשורש החווייתי לסלידתו מן ה"פירודים". "אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך".
חדששנות הנדודים: מוסקבה, פולטבה
המאסר במוסקבה, חבורת ויאזמה, ראשית הכתיבה ("לאדיער"), ונתיב המורה עד פולטבה.
חדשברוסיה: בריינין, טולסטוי והמהפכה
היכרות עם בריינין; "בצל הכסף"; השורש הטולסטויאני של "דת העבודה" (פיינרמן); ומהפכת 1905.
חדשמהפכה ופוגרומים: 1905
עדות ראייה ממהפכת 1905 בפולטבה: השביתה הגדולה, שיכרון החירות, ואזהרתו הצלולה "חירות ופוגרום אינם תרתי דסתרי"; כשידידו קבר את הציונות, אז"ר "תקע את דירתו" בארץ. שחר השקר שהסתיים ב"הכּו!" של הקוזאקים.
חדשמרוכל ספרים לארץ ישראל
האופה, רוכל "על הפרק", המפגש עם אחד־העם ופינסקר, והעלייה (כסלו תרס"ו/1905).
חדשעם חובבי־ציון: פולטבה לפני בזל
זכרונות ממקור ראשון: חיבת־ציון הפולטבאית כ"תנועה דתית פרוגרסיבית" שיודעת לשמוח; הצירים לברון רוטשילד; "מגששים כעיורים באפילה" במעשה, אך "הצלחנו הרבה" ברוח. הזרע שצמח לקונגרס.
חדשציר הקונגרס הציוני הראשון
מדוע נבחר לבזל (1897): הרצף חובב ציון → בני משה → הרצל.
חדשעד הקונגרס הראשון: מפי אז"ר
עדות ממקור ראשון מבזל 1897: דברי נתן בירנבוים אליו ("אני גדלתי ורוממתי את הרצל"), הולדת הקרן הקיימת והוויכוח "מהמגוחך לנשגב", ודיוקן הרצל מול פינסקר ("אב רחום… מקערה אחת עמנו אכל").
חדשפעילות ציונית: הימים הראשונים בארץ
עדות ממקור ראשון על צעדיו הציוניים המעשיים מ-1905: מורה בחבורת "בני משה" בנוה שלום, מרצה בירושלים ("גדרי הנבואה"), ספרן ב"שערי ציון", ומליץ־יושר לפועלי פתח־תקוה, "הפועלים המה בוני הארץ".
חדשגלות יפו: עדות מהגירוש (1917)
"מהעבר הקרוב": שלוש גלויות, מאסר בטבריה, שבת בדגניה, והשמחה בהצהרת בלפור.
חדשהגדוד העברי הראשון וקולונל מרגולין
המתח הפציפיסטי, וההפתעה: מפקד הגדוד מרגולין היה תלמידו ("מורי היקר").
חדששבת בדגניה · יוסף בוסל
עדות ראייה ודיוקן ממקור ראשון: "שבת אחת בדגניה" (אי שלום בלב ים הדמים, ימי גירוש יפו) ו"לזכר יוסף בוסל", משל "מרוץ העמוד" החלקלק ובחירת האחווה: "אנו רוצים לעזור איש לאחיו… חבורה של אחים עובדים".
חדשפרשת הנידוי בצפת
"מחורבנות החלוקה" (1919): נוסח החרם, צו שריפת כתב העת, והריכוך ב-1935.
חדשפורים תל אביב 1929: הקרנבל והצפלין
שתי רשימות חדות ב"דבר" (תרפ"ט): אז"ר כמבקר תרבות מעמיד את קרנבל הפורים ותחרות "מלכת אסתר" מול הצפלין החולף בשמים, כמשל לעבודה מול בטלה. מקור ראשוני.
2 יצירה
מה שכתב, לפי צורה: סיפורת, היסטוריה, תרגום ועריכה.
חדשהפועל הספרותי
לפי תחומי יצירה: פרוזה, היסטוריה, ביוגרפיה, תרגום, חינוך ועריכה.
חדש
אז"ר המספר: "בת העשיר" ו"בימי חמלניצקי"
שני סיפוריו הבולטים, וריאליזם מוסרי שאינו מלבין איש: "בת העשיר" (הרומן החברתי הראשון), ו"בימי חמלניצקי" על גזירות ת"ח 1648. החוט המצמרר: אסון אוקראיני בבדיון (1648) ובעדות (פוגרומי 1918–20).
חדששריה הסופר: האני הספרותי
האלטר־אגו של אז"ר: משל סלנטר והשטן, הכתיבה כחובה כלפי העם, ותפילתו להצטרף כניצוץ ל"אבוקה", אַרְס פּוֹאֵטִיקָה.
חדשקריאה ביצירה: אז"ר במילותיו
הרומן "בת העשיר" (ציטוטים), והממצא ש"תפלת אם" עובדה בידי עגנון ב"ימים נוראים".
חדש"ר' ליב המלמד": המשך לסיפור מנדלי
סיפור דידקטי של אז"ר ("שריה הסופר"): המלמד העלוב של מנדלי שמצליח ונעשה איכר בארץ. קנאות העברית, העבודה כקדושה, ותגובתו להצהרת בלפור בדגניה. אמנות מגויסת שאורזת את כל משנתו.
חדש"על קדושת השם": סיפור הפוגרום
סיפור קצר ונוקב של אז"ר, מוקדש לזכר קרבן פוגרום קישינב (1903): השמש הזקן שסירב לנטוש את ארון הקודש ומסר עליו את נפשו. ריאליזם מוסרי שאינו מלבין איש. נושא קשה. מקור ראשוני.
חדשיומן אוריאל אקוסטא: המנודה כותב מנודה
אז"ר, שנודה בצפת בעצמו, מדמיין את יומנו האחרון של הכופר המנודה מאמסטרדם, אך מטה אותו דרך תורת האחדות שלו: לא רק חופש מול דוגמה, אלא מצפון היחיד מול סולידריות עם עם סובל.
חדש"אברהם באור כשדים": שובר־הצלמים שמנצח
תאומה לאקוסטא: היחיד מול ההמון האלילי, אך כאן הוא מנצח. במרכז, נאום השטן ה"משמר" על השחתת כל אידיאל, ותשובת גבריאל: ערך "המעשה הטוב" ורגע השלמת הנפש.
חדשהאדם עץ השדה: רשימה לירית
פן נדיר ופיוטי של אז"ר ("פרקי זכרונות", תרצ"ה): שיחה עם אילן זקן שמעלה את זכר זקנו האהוב, דבש המחשבה כנגד מרירות הזקנה ו"תקות חיי עד". מוקדש לזכר ר' ראובן שרגורודסקי. מקור ראשוני.
חדשאז"ר ההיסטוריון: אמת ורצף הישוב
"תולדות עם ישראל" (10 כרכים) ו"תולדות היהודים בארץ ישראל" (1920): האני־מאמין נגד בדיה היסטורית ("אמצעים קדושים ואמתיים"), עקרון המאגר הזה; ותזת רצף הישוב וה"שומר".
חדשפרק היסטורי: מיבנה עד התלמוד
מדגם מ"תולדות היהודים בארץ ישראל" (פרק א'): רצף הישוב אחרי החורבן, עבודת האדמה, בר־כוכבא ור' עקיבא, גזרות אדריאנוס והשם "פלשתינה", ומרכזיות ארץ ישראל, המוטיבים שחוזרים בכל משנתו.
חדששרטוטים היסטוריים: רמב"ם, ברוריה, אדיל
דיוקנאות מההיסטוריה היהודית שבהם מבצבצים ערכי אז"ר: הרמב"ם (רחמים ואי־אלימות, ודחיית עלילת ההמרה), ברוריה (הגנה על אישה לומדת מול לעז פטריארכלי), ואדיל מלבוב (קידוש השם מול עלילת דם).
חדש"מגילת אוקראינה": עד לפוגרומים
מעשה תיעוד לאומי: אז"ר כתב אחת הסקירות המקיפות על פוגרומי אוקראינה 1918–1920 ("אוהל", תר"פ), "מדויקת ונאמנה לעובדות" (מחקר); עמדת חמלה ועדות לקרבנות. (נושא קשה, בריסון.)
חדשאז"ר המתרגם: בכר ו"אגדות התנאים"
תרגום היצירה של ו. בכר מגרמנית ("להשיב את העטרה ליושנה"), ודווקא בימי גלות יפו (צפת וטבריה, 1917–18) כ"שעשועי" מול "ים הבלהות". קושר לגירוש, לעברית, לאתוס האמת ולתעלומת מכתב ביאליק (דביר).
חדשזכרונות גליקל: אז"ר מתרגם אשה עברייה
תרגומו מן היידיש לזכרונות גליקל מהמלן (המאה ה־17), עם הקדמת מתרגם שבה הוא מציג אותה כ"סמל האשה העבריה", חושף את שיטתו (עריכה נועזת, לשון בלי קשוטי מליצה, מילוי מקורות) ואת משל הנשמה והגוף שבספרה. מקור ראשוני.
חדשאז"ר והספרות הרוסית: מתרגם וביוגרף
תרגם קורולנקו, דוסטויבסקי, טולסטוי, וזכרונות המהפכנים (וירה פיגנר, גרשוני), וכתב ביוגרפיה של טולסטוי. דבריו על קורולנקו ("בלשון רכה משמן"), דיוקן עצמי, כדברי שטרייט.
חדשאז"ר וחכמת האגדה: "להשיב את העטרה"
הפן האינטלקטואלי: האגדה כ"נחלת העם כולו", מדען ביקורתי של מקורותיה, תרגום בכר ("אגדות התנאים"), שאת חלקו הראשון תרגם בימי גירוש יפו כ"שעשוע" שמנע מרוחו לשקוע, וחזון "עשרים הכרכים".
חדשאסופת החסידות: חב"ד, טולסטוי ושמחה
לקט פתגמי החסידות שלו ("מחסידי ישראל ומחסידי אומות העולם") כצומת כל זרמיו: "העבודה והאהבה" (טולסטוי!), "עצבות ומרירות" (ר' אהרן מקרלין, נגד המרה השחורה), ופתגמי מוסר ואי־אלימות.
חדשאז"ר עורך "כתבי ברזילי": דיוקן חלוץ
פעילות ציונית-תרבותית: אז"ר העורך-זוכר מוציא לאור את כתבי ר' יהושע ברזילי (איזנשטט, ממייסדי "בני משה"), תרע"ג. ציוני שלם נגד "חובבי הכורסה": "יהיו בני מלקטים בעמק יזרעאל ולא בעלי אוצרות בחו"ל".
חדשמכון לחכמת היהדות: הצעה
הצעת אז"ר (תרצ"ה) להציל את אוצרות "חכמת ישראל" שנכתבו בלשונות אירופה מאז צונץ, ולתרגמם עברית בטרם יישכחו: חבורת מתרגמים, תכנית עבודה, ודחיפות של הצלה תרבותית. מקור ראשוני.
3 משנה
עיקרי תורתו, לפי נושא.
שערמשנת אז"ר: שער מאגד לתורתו
עמודי־היסוד של משנתו במקום אחד: עבודה עצמית, אחדות נגד הפירודים, ביעור הרכושנות ועזרה הדדית, קדושת החיים ו"ובחרת בחיים", צמחונות וחמלה, הסינתזה של מסורת ונבואה ויושר סוציאלי, כבוד הפועל והאשה, העברית, ציונות הגוף והנשמה, וחינוך של חירות. כל עמוד עם מוטו ממקורותיו וקישור למסמך המלא. נקודת הכניסה למחשבתו.
חדש
אז"ר ותנועת העבודה
"סבא של הנוער העובד": ברכתו לאחדות־העבודה (1919), כבוד הפועל, וקריאתו לאחדות (1920); ובביתו ערך את חופת בן־צבי ורחל ינאית (מקור ראשוני: זכרונות ינאית, מכתב בן־גוריון).
חדשגורדון ושמחת העבודה
הספד אז"ר לא. ד. גורדון (קונטרס תרפ"ה): השמחה ה"חסידית", העבודה כטיהור וקדושה ("מתעלה ומתקדש"); והזקֵן בין הצעירים העובדים בתל־מונד (1932), "אין לך, עם ישראל, להתבייש בצעיריך!". אז"ר מעריץ, אך גם חולק עליו ב"על הסתירות והנגודים".
חדשעל הקומונה העברית: אז"ר על חיי הקיבוץ
מאמר־עמדה ממקור ראשון: ניתוח מפוכח של חיי השיתוף, האתגר שבביטול "היצר הפרטי", והסגולה האחת, אהבה במעשים ועזרה הדדית מול תחרות וקנאה. מקור ראשוני.
חדשאז"ר נגד ה"פקחות": אידאל מול חשבון
פולמוס נגד התבונה הקרה והחשבון. "דת העבודה" כברכה טבעית ולא כאמצעי לשכר, "כמו הדת למאמין, עד מסירות נפש"; והאדם העובד יקר כנברא בצלם גם כשכלו כוחותיו. מקור ראשוני.
חדשתורה ומלאכה: הדרך אל הציונות
שלושה פרקי זכרונות: פיינרמן הטולסטויאני ("העבודה הפשוטה דבר שבקדושה"), מחלקת המלאכה והלקח המאוזן על הדת, ואחד העם/בני־משה, עד ההכרעה לעלות: "אראה איך היא שבה לתחיה ועמה – שפתה".
חדשכולנו יהודים: אחדות נגד הפירודים
שלושה מאמרים ממקור ראשון נגד שלושה איומי פירוד: "לאחינו החרדים" (אל תפרשו, "כולנו יהודים"), "על הנסים" (הנס השקט של ההתערות בקרקע), ו"הדוחקים את הקץ" (זהות עברית לצד שותפות "ברעות ובשלום" עם השכנים הערבים).
חדשהרכושנות: אז"ר על שורש הפירוד
מאמר־עמדה נוקב ("קונטרס", תרפ"ה): הרכושנות כשורש שנאת־האחים, הנמצא גם בקבצן וגם בחכם, ואפילו ב"קומונה הסגורה". התיקון: עקירת השורש מן הלב. מקור ראשוני.
חדשמוסר: קדושת החיים וצדק חברתי
מאמריו ב"דבר": אי־אלימות (אפילו חיי רוצח קדושים), זיהוי 1925 של "ההיטלרים והקוקלאנים", וצדק חברתי ("רחמנות").
חדשגבורה עליונה: הגנה בלי שנאה (תרפ"ט)
תגובת אז"ר למאורעות 1929 ולתל־חי: כבוד ההגנה ("לא צאן לטבח") לצד סירוב לשנאה ולנקם, "לאהוב את כל הנברא בצלם אלהים", זכר חסידי אומות העולם, והנוסחה "עבודה, הגנה ושלום".
חדשעל שלושה דברים: עישון, בשר, אלכוהול
מוסר ההינזרות האישי: מקורה הביוגרפי של הצמחונות (ניתוח ד"ר וולך), הרחבת "לא תרצח" לבעלי חיים, וניצן יפה, אז"ר כמעתיק דרשות האדמו"ר ר' זלמן בלאדי.
חדשהצמחונות
מ"דבר" 1934: ממחלה לעיקרון מוסרי, "לא תרצח" לבעלי חיים, והקשר לטולסטוי.
חדש"מאידך גיסא": אז"ר על יחסי יהודים וערבים
רשימה ב"דבר" שנכתבה אחרי מאורעות תרפ"ט: עדות פקיד רכבת על חברות ועזרה הדדית עם חבריו הערבים, וגנות מפיצי השנאה. "והיו היהודים והערבים למופת לכל האנושיות". מקור ראשוני.
חדשבשאלת זכות האשה: בעד זכות הבחירה לנשים
מאמר חריף ב"דבר" (תרפ"ה): אז"ר הדתי יוצא בעד זכות הבחירה לנשים נגד התנגדות החרדים, ומנמק מן התורה. שלילת הקול בעיניו "עבדות" ו"גזל גמור". מקור ראשוני, מתחבר לגליקל ולברוריה/אדיל.
חדש"לראוה": אז"ר נגד הראוותנות
רשימה חדה ("קונטרס", תרפ"א): נגד הפיכת חיי הארץ ל"תערוכה" לתורמים, ובעד "והצנע לכת", עבודה לשמה ושמחה צנועה. "תחדל הצעקנות והדיקורטיביות". מקור ראשוני.
חדש"באהלים": אז"ר בעד מחוסרי הבית (1921)
רשימה חדה ("פנקס", תרפ"א): בעד המשפחות שנמלטו מפרעות 1921 וחיות באוהלים, נגד נכבדי ת"א שרוצים להיפטר מהמראה הדל. כבוד מחוסר הבית מעל הנוחות. מקור ראשוני.
חדשבעד העברית: מלחמת השפות
המורה והסופר העברי במאבק על הלשון: "בשאלת הלשון" (1921), "עם הרצון באה גם היכולת"; ו"שפת ישראל", העברית כ"נר תמיד" נגד מכריזי מותה (לונצ'רסקי/היבסקציה).
חדשציונות ובניין הארץ
"ספר הקונגרס" (1923) ו"קנין המולדת" (1932): אחדות לאומית, קק"ל, ומולדת הנקנית "באהבה עד מסירות נפש".
חדשנשמה וגוף · אמונת התחיה
שני מאמרי־מפתח ממקור ראשון: "הנשמה והגוף של הציונות" (1925), הגוף=עבודת אדמה, הנשמה=רצף תרבותי; ו"אמונת התחיה" (תרצ"ה), האמונה הנשאבת מן הנביאים כמנוע החלוצי. "גם השמש ישן נושן, והוא לבדו מאיר".
חדשארץ ישראל וכוח הזכרון
שלושה מאמרים ממקור ראשון: "ארץ-ישראל" (הקשר הנצחי, "זה שמה וזה זכרה"), "הישוב הישן בא"י" (מחווה לשורת הגיבורים והשד"רים), ו"להזכיר נשכחות", ובו אזהרה מצמררת על "ארץ אשכנז", שנכתבה ב-1933.
חדשיורשי הנבואה: נבואה, בחירה, חיים
ארבעה מאמרים ממקור ראשון: "גדרי הנבואה" (הנבואה כנשמת האומה ושמונה סימניה), "יורשי הנבואה" (העובד העברי כיורש החי), "אתה בחרתנו" (בחירה כחובת מופת), ו"ובחרת בחיים!", "אלהי ישראל קורא: ובחרת בחיים!".
חדשהחלוץ והעלייה: אחריות לעולים
שלושה מאמרים ממקור ראשון: "עשר שנים להחלוץ" (אז"ר כעד "על עריסת חבת ציון", טרומפלדור), "לעזרת העלייה" ("לצמצם את עצמנו" לקליטת עולים), וביקורת חריפה על ההסתדרות שהפקירה חלוצים, "חדלו מבזבוז נפשות!".
חדשאז"ר המחנך: חינוך של חירות
משנתו החינוכית ממקור ראשון: נגד "בית האסורים" הכופה ("המורה… חבר טוב", חינוך מתוך שמחה), נגד פולחן ה"מתמיד" ("הספר הטוב ביותר הוא הטבע", תורה ועבודה), והנגשת המקורות ("ביאליק התיר את המשנה"). תלמידו: בן־צבי.
חדשאז"ר ב"הרהורים": משל המנורה
ההוגה הלירי: "משעולים" (יופי, יסורים, שמחת היצירה, משל המנורה והתפילה), ו"האינטליגנציה והעם", תביעת המשכיל לשוב אל עמו. שלילת האגואיזם וקדושת הנתינה.
חדש"על הברכות": אז"ר בגיל שבעים
תגובתו לברכות יום הולדתו ה־70 ("קונטרס", תרפ"ד): ענווה ("גרגר מהכְּרּי"), הסינתזה של מסורת, נבואה ויושר סוציאלי, הניגוד בין צעירי הגולה לבוני הארץ, וציטוט נדיר של איינשטיין מנאומו לפועלי תל אביב. מקור ראשוני.
4 מורשת
בני דורו, ההתקבלות, וההשפעה על שני זרמי הציונות.
שעראז"ר בעיני בני־דורו: שער מרכז
כל מי שכתב על אז"ר במקום אחד: ר' בנימין, שטרייט, ביאליק, אחד־העם, עגנון, קוק, ברנר, ויתקין, שזר, תדהר, בר טוביה ועוד, כל קול עם תמצית עדותו ומקורו. נקודת הכניסה לכל הדיוקנאות.
חדש"המבריח מן הקצה אל הקצה": דתי־לאומי
הצד הפחות מוכר: שיבתו לדת בהשפעת הרב קוק (בלשונו), תיווכו בין עגנון/רימון לרב, "כתר תורה" (הביוגרפיה הראשונה על קוק, 1911), והיותו חבר ועד "המזרחי" ביפו (1909, לפי "החרות"). מקור משני + מסמכים.
חדש
ביקורת והתקבלות
חמישה קולות בני-זמנו: שטרייט, ביאליק, אחד העם, עגנון/לאה גולדברג, וזלמן שזר.
חדשאז"ר בעיני בן־דורו: מסת שלום שטרייט
מה שכתבו עליו: דיוקן ביקורתי שלם מאת שלום שטרייט (יובל ה-80, תרצ"ד), "הישיש" כתכונה, איש הניגודים (קוק וברנר), "בת העשיר" כרומן חברותי ראשון, ודברי ביאליק: "נצחון החי על החדלון". אזרח־כבוד ראשון של ת"א.
חדשר' בנימין על אז"ר: "בפשטות ובטבעיות"
הדיוקן העשיר ביותר מבחוץ, מאת שכנו ובן־בריתו (השלישי בשלישייה): ליל הגשם והגמרא, עדות עגנון (אנה קארנינה→בכר), "משה רבנו סוציאליסטן?", וברנר כאפוטרופוס.
חדשאחד־העם על אז"ר: ברכת השבעים
ברכת אחד־העם ליום מלאת לאז"ר 70 ("הארץ", 1924): אישוש שנת הלידה (1854), מאמרו "נתן החכם" נגד אידיאל הטמיעה, ואזכור "מכתב ההרגעה" (אגרות אחד־העם II,126), סגירת חידה ארכיונית.
חדשאז"ר על אחד־העם: הטרגדיה של סופר
דיוקן אינטימי (דבר, 1927): "סופר בחסד עליון", חזון "השלח", ה"ניתוח" שהפך אותו למוכר תה אצל ויסוצקי 25 שנה, והווידוי בימיו האחרונים ("לא עשיתי כלום").
חדשמכתבי אחד־העם אל אז"ר
מכתב מאומת מ-1901 (ממהדורת אגרות אחד־העם), הצד השני של ההתכתבות.
חדשמכתבי ביאליק אל אז"ר
תוכן המכתבים ממהדורת אגרות ביאליק (לחובר 1938), מוצלב לכתב היד ב-NLI.
חדשאז"ר והראי"ה קוק: ידידות ו"יזכור"
אז"ר המגשר בין תורה לעבודה: ערך את כתבי הראי"ה ("עין איה" + מפתחות); ובקשתו (1911) הולידה את מאמר הרב קוק "על במותינו חללים" לספר "יזכור" שערך. + הקדשה חתומה לראי"ה קוק.
חדשאז"ר וברנר: דו־צדדי
ההספד העז של אז"ר על ברנר (תרפ"א) והביוגרפיה הראשונה (1922); והצד השני, ביקורת ברנר על כתבי אז"ר ("משדה הספרות", תרע"ה): "המזג הטוב בספרותנו", ועדותו על "באפס תקוה".
חדשיוסף ויתקין: הקריאה, הרשת, והברית
דיוקן בן־בריתו של אז"ר ממכתביו: "קול קורא" 1905, רשת קשריו (אוסישקין, פוחצ'בסקי), חזון "לך והינבא", והתכתבותו עם אז"ר במאורע ברנר.
חדשדוב ברוכוב בנעוריו: דיוקן מאת מורהו
זיכרון ממקור ראשון (תרצ"ה): מייסד "פועלי־ציון" בפולטבה, בנו של מורה "עברית בעברית", הגאון המורד עם "תעודת הזאב", וחבורת הצעירים הלאומית (בן־צבי, קלוגאי) שממנה צמחה התנועה. מקור ראשוני.
חדשנתן וסילבסקי: ציר הקונגרס מפולטבה
דיוקן ממקור ראשון ("ספר הקונגרס", תרפ"ג): הפרט החדש ששני צירים נבחרו מפולטבה לקונגרס הראשון, אז"ר ווסילבסקי, וקינתו מחבקת־החיים של אז"ר על אובדן צעיר מחונן. נושא רגיש. מקור ראשוני.
חדשדיוקנאות: בורוכוב, בן־צבי וויתקין
חבורת הנוער הלאומי בפולטבה (לידת "פועלי־ציון"), ודיוקן יוסף ויתקין (הקדמה לכתביו, תרע"ב).
חדשמורשת והנצחה: כפר אז"ר וה"מפוזר"
פרק הסיום: כפר אז"ר (יישוב שנקרא על שמו בחייו, 1932), ועד היובל ה-80, ו"המפוזר מכפר אז"ר" של לאה גולדברג, שהנציח את שמו בתרבות הילדים. ופטירתו (תש"ה).
חדשהצלבות ארכיוניות: אז"ר אצל אחרים
46 פריטים מקטלוג הספרייה הלאומית; ביאליק, ברנר, נחום גוטמן, הקלטות.
5 משפחה
אילן היוחסין והשורשים; הכול מסתעף מן המסמך המרכזי.
האילן המרכזיאילן יוחסין ושושלת אז"ר: המסמך המרכזי
העץ הוויזואלי של שני קווי הסבים (אב: צירליס/רבינוביץ' · אם: ברוק/שבליב), ארבעת ערוצי האימות, רשומת הגיוס 1875, הנשים והצאצאים, וגבול קו-הדם. זוהי נקודת הכניסה היחידה לגניאלוגיה, כל שאר דפי המשפחה מסתעפים מכאן; נספח המקורות לכל שם נמצא מתחת.
נספח לאילן
מקור לכל שם
הנספח המתועד של "אילן יוחסין ושושלת אז"ר": ליד כל שם, המקור המדויק (קישור לפרק) ודירוג מהימנות.
חדשזקני ר' ניסן וסבתי צירלי
תיארוך מות הסב (תרכ"ז/1866) המאשש שהיה חי ברוויזיית 1858; ברכתו "היֵה אדם".
חדשרוויזיית לאדי 1858: הרשומה נמצאה
משק־הבית של ניסן רבינוביץ מן התיק היעד (ф.2151/1/154): ניסן✕צירלי + הבן הירש (=צבי־הירש). שם אבי ר' ניסן, "Khvavna" (Хлавна), אותר ואומת, וה"דור החסר" נסגר.
חדשהדוד ר' יצחק וקו האם (ברוק)
אישוש השורש "א"ז בן מאיר ברוק" (שעל שמו אז"ר); סאגת נישואי הילדים 1835; והמעבר לפולטבה.
חדשקו אֵם־האם: משפחת שֶבֶליֶב
"ריב־משפחות": סבתו מצד אמו בת למשפחת שֶבֶליֶב; סאגת שבליב–פינברג, והקשר לרב קוק.
שלבצאצאים
מה שמתועד על צאצאי אז"ר וממקורות משניים.
שלבשורשים עתיקים
הקשר החב"די הקהילתי של המשפחה (קשר קהילתי, לא קשר־דם).
חדשרשומת הגיוס 1875
אישור ארכיוני בן-זמנו (JewishGen) ל"זיסקינד בן הירש, לאדי".
חדשהמקורות הרוסיים
РЕЭ ו-ЕЭБЕ על לאדי; והנתיב הארכיוני המדויק ב-NIAB (ф.2151/оп.1/д.154).
שלבממצאי Geni
מקור שני בלתי-תלוי; אישוש קו הדם וגילוי הבת מרים פפר.
שלבאסטרטגיית אימות ארכיוני
הנתיב המעשי לאיתור הדור החסר (אבי ר' ניסן).
שלבמיקום לאדי: אימות ארכיוני
FamilySearch · JewishGen · NIAB; הבחנה בין מטריקות לרוויזיה.
ארכיוןשני צדי המשפחה (v2)
גרסת-עבודה, הבחנת צירליס/ברוק/שבליב.
ארכיוןשושלת מורחבת (v3)
גרסת-עבודה מפורטת של עץ המשפחה.
ארכיוןשושלת: גרסה מוקדמת (v1)
גרסת-העבודה הראשונה.
6 מקורות
מסמכי היסוד, הארכיון והתיעוד.
יסודמסמך היסוד
כרונולוגיה, ביבליוגרפיה, מפת ארכיונים, וסכמת מסד נתונים עם שדה מהימנות.
ביבליוגרפיה
רשימת יצירותיו, חיבורים, עריכה ותרגומים (כ-100 ספרים).
חדשמקורות אקדמיים ומחקריים
ספר היובל (צפרוני), מאמר פיינגולד, פולמוס רבניצקי, ופרטים ביוגרפיים.
חדשארכיון המכתבים ורשת הקשרים
מכתביו בכתב יד, הארכיון ב-NLI, וקשריו עם אחד העם, עגנון, ברנר, קוק וביאליק.
חדשמכתבים מכתב־ידו: הארכיון
מכתבים ארכיוניים בכתב ידו: 10 מכתבים לאברהם כהנא (1903–06) משני צדי העלייה, הגלויה שאחרי פוגרום ז'יטומיר ("אין שלום לנו בכל הארץ העקובה מדם") והמכתב הזוהר מ-1906 ("אינני חש כל עבדות מוסרית"); ומכתב 1918 לנחום אתרוג. מקור ראשון, מתועד בקטלוגי קדם וגנזים.
חדשמסמכים עותמניים רשמיים
הגב התיעודי לעדות אז"ר: צו גירוש יפו-תל אביב (מרץ 1917) וקריאת דיזנגוף; מסע הגזרות (1914, ניל"י 1917); ו"הצהרת בלפור העותמנית" של טלאת פאשא (אוג' 1918). מקורות רשמיים/ארכיוניים, מסומנים כמשניים.
חדשתיעוד חזותי-קולי
שני קטעי יומן כרמל (1935, אקסלרוד), התיעוד הקולנועי היחיד הידוע של אז"ר.
עדויותבעיני בני־דורו: עדויות בני הזמן
שער העדויות על אז"ר (ר' בנימין, שטרייט, ביאליק, אחד־העם, קוק, ברנר ועוד) הוא גם מקור ראשוני לחקר דמותו; הדיוקנאות במלואם תחת "מורשת".
לא נמצאו מסמכים תואמים. נסו מילה אחרת, או נקו את החיפוש כדי לדפדף בכל המאגר.